חוק ההוצאה לפועל (תשכ"ז – 1967) חוקק כאמור בשנת 1967 במטרה להגדיר ולהסדיר את הליך ודיני ההוצאה לפועל בישראל.
הליך ההוצאה לפועל בין היתר משמש אדם פרטי ו/או יישות משפטית לשם מימוש פסקי דין.
חוק ההוצאה לפועל אף מקנה מימוש מסמכים הנושאים זכויות כספיות כגון, המחאות (שיקים), שטר חוב או שטר משכנתא.
ישנן ארבע פעולות שהנך רשאי לבצע מיד טרם קבלת האזהרה:
הפעולה הראשונה היא חקירת יכולת, שבמהלכה הנך רשאי להתייצב בתוך 21 יום בכל סניף של לשכת ההוצאה לפועל. בחקירה יבררו מה מצבך הכלכלי, ואת מידת היכולת שלך לשלם לנושה את חובותיך. יש לשים לב כי חקירת יכולת עלולה להתבצע גם לבקשת הזוכה / לבקשת רשם ההוצאה לפועל.
הפעולה השנייה היא בקשה לצו תשלומים. הנך רשאי להגיש תוך 20 יום "בקשה לצו תשלומים". בבקשה זו, החייב מתחייב לשלם את החוב במועדים ובשיעורים קבועים, בהתאם ליכולתו.
הפעולה השלישית היא טענת "פרעתי". כאשר הנך מגיש טענה זו, אתה טוען ומתחייב כי אינך חייב מאומה לנושה, או שכבר שילמת את חובתיך. לעיתים ייתכן כי החוב התיישן, ואינך מחויב להחזירו יותר
הפעולה הרביעית היא בקשה לאיחוד תיקים. בהליך זה נבקש לאחד את התיקים בלשכה שבה רוב התיקים פתוחים, כך יהיה יותר קל לשלם ולנהל אותם. יש לשים לב כי לחייב מוכרח להיות מינימום של 3 תיקים לפחות, והבקשה תתקבל רק אם ניתן לפרוע אותה תוך זמן הגיוני.
בהליכי הוצאה לפועל בגין תשלום מזונות, חייב אשר אינו עומד בצו התשלומים עלול להישלח למאסר. יש לציין כי להוצאה לפועל בגין חוב תשלום מזונות ישנו מסלול עמידה בתשלומים ייעודי לגביית חוב המזונות.
הזמנה לבירור
אם לא החייב אינו ממלא אחר חובתיו וצו התשלומים שלו, רשם ההוצאה לפועל עלול להזמין את החייב לבירור מולו.
אם החייב לא התייצב להזמנה לבירור, החייב עלול לקבל מרשם ההוצאה לפועל צו הבאה – צו הדורש את התייצבותו של החייב.
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על חיפוש בביתו של החייב, במידה והחייב "נעלם" ואינו בנמצא.
כגון: עיכוב יציאה מהארץ, שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, עיקול חשבון הבנק והמשכורת.
שם ההוצאה לפועל יכול לדרוש מגורמים פרטיים וציבוריים נתונים ומידע כלכלי על החייב, על מנת לאמוד את הונו ולהעריך את מידת יכולתו לפרוע את חובו.
המשמעות היא שבאישור רשם ההוצאה לפועל, ניתן לפרסם את שמו של החייב באינטרנט ברשימת "מרשם החייבים בעלי היכולת המשתמטים מתשלום חובתיהם", וכל אחד יכול לחפש את שמו של החייב ולראות את חובו.
יש לשים לב כי התנאים לעיל יתקיימו רק אם וכאשר:
המצאת התראה לחייב – כל ההליכים שלעיל ינקטו רק אם וכאשר הומצאה לחייב התראה, וניתן לו זמן נוסף לפרוע את חובתיו.
החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו – ישנה אפס סובלנות מול חייב אשר אינו ממלא את פסק הדין בלי הסבר סביר לכך.
המצאת אזהרה ב"המצאה מלאה" – מסירה של מסמכים באופן שאינו מתיר ספק כי אכן החייב מודע להליכים כנגדו.
במסגרת חוק ההוצאה לפועל, יכולים להתקיים הליכים כנגד רכושו של החייב, לדוגמא:
רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל עיקול על מיטלטלי החייב. זה כולל אף כניסה לבית החייב ולקיחה של המיטלטלין. יש לציין כי יש רשימה של מיטלטלין המעוגנת בחוק, בה אסור לעקלם מטעמים סוציאליים (סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל)
במקרה שישנם מקרקעין הרשומים על שם החייב – רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על עיקולם.
במקרה שאין מקרקעין הרשומים על שם החייב, אבל ישנה סברה מאומת כי מקרקעין מסוימים הם כן שלו – אזי בית המשפט המחוזי יכול להצהיר כי המקרקעין הם של החייב, ולפיכך להורות על עיקולם.
אם וכאשר חייב מסרב לבצע פסק דין המצווה עליו למסור את נכסו לטובת הזוכה – ניתן "לתפוס" את הנכס ולאחר מכן להעבירו אל הזוכה.
נכסים אשר נמצאים אצל צד שלישי ניתנים לעיקול, למעט נכסים ספציפיים.
במקרה של חוסר מילוי פסק הדין של החייב, רשאי מנהל הלשכה לפנות את המקרקעין בעצמו ולמסרם לידי הזוכה.
רשם ההוצאה לפועל עלול למנות כונס נכסים על נכס ספציפי של החייב.
עורך הדין דן מור מתמחה בכל המקרים שצוינו לעיל,בין אם זה בגביית חובות ופשיטת רגל, הצלה של החיים הכלכליים שלכם, והגעה להפטרים מדהימים ותוצאות משפטיות מדהימות – אל תחכו ושימו קץ לחובות האלה!
צוות המשרד ואני נלווה אותכם יד ביד בתהליך הזה, נבצע אותו בדרך הטובה ביותר טוב תוך כדי הכרה מעמיקה של מערכת הגבייה וההוצאה לפועל על בורותיה.
עד כה טיפלנו בעשרות ואף מאות מקרים כאלה, תוך כדי שימוש במקצועיות והגינות.
לא מתפשרים ופונים להכי טובים בתחום!
תיקון BDI שלילי - חוק נותני אשראי
לקוחת משרד עו"ד דן מור זכתה בתיקון נתוניה הפיננסים במערכות בנק ישראל ותיקון ציונה הפיננסי במדד ה-BDI, המאפשר לה קבלת הלוואות לפי הדין