הבנת המושגים בפשיטת רגל היא קריטית להבנת ההליך כולו, ולכן מומלץ ביותר לחייב הפותח בהליך פשיטת רגל להכיר מושגים אלה.
מטרת מאמר זה היא להנגיש לנוחיות הציבור מושגים בפשיטת רגל, שכן כל חייב השרוי בתהליך פשיטת רגל ככל הנראה ייתקל במושגים אלו.
בקשת החייב לפשיטת רגל תכלול בהתאם להנחיות הכונס הרשמי מספר רב של מסמכים ביניהם:
את הבקשה ערוכה ומסודרת יש להגיש תחילה לכונס הרשמי באמצעות המערכת הממוחשבת.
צו זה ניתן מידי בית המשפט, ומשמעותו היא פטירה של החייב מחובותיו (למעט חובות מיוחדים, כגון חוב המזונות, קנסות למיניהם, וחובות שנוצרו במרמה ולא בתום לב).
צו זה "מוחק" את התביעות כנגד החייב בהוצאה לפועל, וכל תביעה עתידית שעלולה להתרחש במסגרת ההוצאה לפועל כנגד החייב.
* יש לשים לב כי צו ההפטר רלוונטי רק כלפי החייב, ולא אל שותפים עסקיים ו/או ערבים.
לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל מתקבל אישור מהכונס הרשמי שלאחריו יש להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי.
על פי רוב, ההחלטה על צו כינוס לנכסי החייב מתקבלת תוך זמן סביר למעט מקרים חריגים.
קבלת צו הכינוס מהווה את "יריית הפתיחה" להליך פשיטת הרגל – בצו הכינוס נקבעים שלושה דברים מהותיים: צו התשלומים, זהות המנהל המיוחד, תאריך לדיון שבמהלכו ידונו בתוכנית הפירעון של החייב. כמו כן צו הכינוס משמש לעיכוב הליכים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה ופתיחת חשבון בנק.
כאמור לאחר קבלת צו הכינוס, ובהתאם למסמכים שצורפו לבקשת החייב, ובכפוף להמלצת הכונס הרשמי – קובע בית המשפט את גובה צו התשלומים אותו החייב ישלם מדי חודש בחודשו.
החלטת בית המשפט מתבססת על הכנסותיו והוצאותיו של החייב ובני משפחתו כך שיוותר בידיהם דמי מחיה בכבוד. הכספים האמורים מופקדים על ידי החייב, מידי חודש, באמצעות "דואר ישראל" בחשבון נאמנות של הכונס הרשמי (ניתן גם באמצעות מערכת ממוחשבת). לצו התשלומים משמעות מכרעת שכן לבסוף לאחר סיומו של ההליך הכספים שנצברו כתוצאה מאותם תשלומים עיתיים יועברו לנושי החייב על חשבון חובותיו של החייב.
מדי תקופה קצובה מתמנים בהליך של מכרז, המנוהל על ידי כונס הנכסים הרשמי, רשימה מצומצמת של מנהלים מיוחדים.
התפקיד של המנהל המיוחד מגוון וכחלק מהמינוי שניתן לו הוא פועל בשמו ובפיקוחו של כונס הנכסים הרשמי.
בהליך של פשיטת רגל המנהל המיוחד אחראי על מספר דברים:
מרגע תחילתו של הליך פשיטת הרגל ועד לדיון בבית המשפט (תקופה של כ – 18 חודשים) מרוכזים ונבדקים נכסיו של החייב על ידי המנהל המיוחד. כחלק מאותה בדיקה נדרש החייב לעבור חקירה במשרדו של המנהל המיוחד. חקירה זו אינה "מאיימת", אלההכוללת לרוב שאלות כלכליות והתאמתם לתצהיר ההסתבכות שצורף לבקשה לפשיטת רגל.
לבסוף ובהתאם לנאמר בחקירה יתבקש החייב להשלים מסמכים על מנת להשלים את התמונה הכוללת של מסת נכסיו על מנת לבחון האם ניתן לחלקם בין נושיו.
חלק מרכזי בחקירה הינו לבחון את התנהלות החייב עד לקבלת צו כינוס. חלק זה עוסק בתום ליבו של החייב ובדיקה על ידי המנהל המיוחד האם החייב נקלע לחובות בתום לב או שמא קיים חשש להברחת נכסים, הסתלקות מירושה שלא כדין או מרמה,
במהלך החקירה אמור המנהל המיוחד לנהל פרוטוקול אשר בסופו החייב חותם על מנת לאמת את מה שנאמר בחקירה.
*כל המידע והתוכן שלעיל מבוסס על פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם – 1980
תיקון BDI שלילי - חוק נותני אשראי
לקוחת משרד עו"ד דן מור זכתה בתיקון נתוניה הפיננסים במערכות בנק ישראל ותיקון ציונה הפיננסי במדד ה-BDI, המאפשר לה קבלת הלוואות לפי הדין