מי זכאי להיכנס בשערי הליך פשיטת הרגל/הבראה כלכלית?

הליך פשיטת הרגל יכול להיפתח ביוזמת החייב או נושיו. על פי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 במדינת ישראל קיימת החובה בטרם הגשת הבקשה כי החייב יבצע אקט של פשיטת רגל.

מהו מצב של פשיטת רגל?

על פי סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 חייב יכול לבצע מספר מעשים שיכולים להיחשב כאקט של פשיטת רגל:

1. החייב פנה לבית המשפט בבקשה לפשיטת רגל או הצהיר בפני בית המשפט כי אינו יכול לשלם את החובות שיצר.
2. החייב פנה למי מנושיו והודיע להם כי הוא אינו מתכוון לשלם את חובותיו.
3. עוקל לחייב נכס ונמכר בהוצאה לפועל.
4. נמסרה לחייב בהתאם לסעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 התראה על פשיטת רגל והוא לא פעל תוך 7 ימים להסדיר את החוב ובמידה והחייב נדרש לשלם את חובו כנדרש בכפוף לפסק הדין החלוט, או להגיע לפשרה אל מול הנושה או בכפוף להחלטת בית המשפט. אם החייב לא ימלא אחר הדרישות ואם החייב לא הצליח לשכנע את בית המשפט שיש לו טענה כספית נגדית כנגד הנושה בסכום שלכל הפחות שווה לחוב שהוא חייב לנושה, יהווה הדבר מעשה פשיטת רגל.
5. החייב הבריח נכסיו באמצעות מתנה או שעבוד של נכס.
6. החייב ברח מישראל.
7. החייב מתבודד והכל במטרה שנושיו לא יוכלו ליצור עמו קשר.

דוגמה לתיק פשיטת רגל

פש"ר (מחוזי חי') 398/99 י.א.ת.א. התייעלות בע"מ נ' (פורסם בנבו, 26.11.2001)

בתיק פשיטת הרגל הנ"ל פנתה הנושה, חברת י.א.ת.א. התייעלות בע"מ, לבית המשפט במטרה להכריז על החייב, ירון ייני פושט רגל. הנושה טענה כי החייב ביצע 3 מעשי פשיטת רגל ב 3 החודשים האחרונים

ובהתאם לסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 יש להכריז עליו פושט רגל.

1. האקט (המעשה) הראשון – החייב פעל להעביר לאביו במרמה וללא תמורה 17% ממניות שהיו לו בחברה בורסאית לאחר שגילה כי הנושה מנהלת כנגדו הליכי עיקול.
2. האקט (המעשה) השני – נכס שהיה בבעלות אותה החברה שהייתה בשליטת המשפחה שלו נמכר והועבר לצד ג' במחיר נמוך ממחיר השוק.
3. האקט (המעשה) השלישי– אשתו של החייב מכרה דירת מגורים שהייתה בבעלותה 3 ימים לאחר שנודע לחייב כי מונה לחברה שבבעלותו מפרק זמני.

על מנת לצעוד בשערי הליך פשיטת הרגל קיים הצורך להגיש בקשה לפשיטת רגל ולעמוד בקריטריונים הבאים.

מנגד, החייב טען כי העברת החברה הייתה כדין, ואף לטענתו התקבלה תמורה בגינה, אולם החייב שלא התארגן להברחת הנכסים בהתאם לא הציג בפני בית המשפט הסכם כתוב ואט אט גרסתו קרסה עד שלבסוף בית המשפט הגיע למסקנה כי החייב אינו דובר אמת וגרסתו שקרית.

זאת ועוד החייב לא הצליח להראות את נתיב העברת הכספים מאביו ובאותה נשימה להסביר מדוע החברה נמכרה לקרוב משפחתו טרם מכירתה לצדדי ג'.

לבסוף קבע בית המשפט כי במעשיו של החייב עלה ניסיון להבריח נכסים ובשל כך קיבל את עמדת הנושה.

מיהו חייב היכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?

על פי סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980:

חייב – הינו אדם שמלאו לו 18 שנה וגובה חובותיו גבוהים מסך של 17,307 ₪.

החייב שהה בישראל תקופה מסוימת.

החייב ניהל את עסקיו בישראל, בעצמו או על ידי מי מטעמו.

מיהו נושה היכול להגיש בקשה לפשיטת רגל לחייב?

על פי סעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 נושה יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל רק אם התגבשו כל התנאים הבאים:

• החוב שחייב החייב לנושה עולה על סכום של 86,532 ₪ (במידה והחוב נמוך רשאי בית המשפט לאשר את הבקשה אולם עליו לציין את הטעמים המיוחדים להחלטתו).
• המדובר בסכום קצוב שעל החייב לשלם אותו באופן מיידי.
• החייב ביצע מעשה פשיטת רגל שעליו מתבססת הבקשה והמעשה התרחש שלושה חודשים לפני הגשת הבקשה.
• החייב התגורר בישראל בשנה האחרונה או שניהל את עסקיו בישראל בעצמו או באמצעות מי מטעמו.

מהי מטרת הליכי פשיטת הרגל?

בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בערעור – אזרחי (ע"א) 6416/01 בנבנישתי נ כונס הנכסים הרשמי נכתב:

" להליך פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות: האחת – כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר והשנייה – לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו -על ידי קבלת הפטר מן החובות ".

אם כן אנו למדים כי בית המשפט העליון התווה בפנינו 2 מטרות עיקריות:

ריכוז ואיחוד חובותיו של החייב – למסגרת אחת בה ימונה נאמן/מנהל מיוחד כך שלמעשה יוכלו נושיו של החייב להיפרע מחובותיהם בצורה מסודרת. נושי החייב נדרשים על מנת להשתתף בהליך פשיטת הרגל להגיש את תביעות החוב לכונס הנכסים הרשמי/המנהל המיוחד ואלה אמונים על בדיקת תביעות החוב וריכוזם לרשימה מסודרת.

הקפאת הליכים, פתיחת דף חדש ומתן חנינה/הפטר לחייב – חייב המצוי בין כותלי ההוצאה לפועל מעביר את רוב זמנו בהסדרת עיקולים, פקודות מאסר, הגבלות (חידוש רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ וכו').

כתוצאה מכך החייב אינו מצליח לקדם את חייו ולעבוד בצורה מסודרת. כבר מן השלב הראשוני מקבל החייב הגנה מנושיו בדמות עיכוב הליכים – רישיונו שב אליו כמו גם היכולת לפתוח חשבון בנק וקבלת כרטיס ועוד יתרונות רבים נוספים.

למעשה במהלך תקופת פשיטת הרגל מאפשרים לחייב לעמוד על רגליו, על מנת לתמרץ את החייב להיכנס להליך פשיטת הרגל בסופו (במידה והכל התנהל כשורה) הוא מקבל את ההפטר המיוחל.

השלבים שבהם עובר חייב בדרכו להפטר המיוחל:

קבלת צו כינוס – בשלב הראשון ובכפוף לסעיף 20 א' לפקודת פשיטת הרגל הכונס הרשמי מתמנה להיות אחראי על נכסי החייב וממנה באישור בית המשפט מנהל מיוחד שיפקח על התנהלות החייב בהליך.

הכרזת פשיטת רגל – בכפוף לסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ולאחר (ברוב המקרים) דיון "סוער" מכריז בית המשפט על החייב פושט רגל ומעניק לו הפטר מותנה בכפוף לקיומם של מספר תנאים.

הפטר – בכפוף לסעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ולאחר שהחייב קיים את התנאים בהפטר המותנה מעניק בית המשפט לחייב הפטר הפוטר אותו מכל חובותיו ברי התביעה.

השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא עלות

נושאים בפשיטת רגל