הקפאת הליכים

הקפאת הליכים הינו מצב משפטי המתרחש באישור בית המשפט.
השימוש בהליך הקפאת הליכים הגיע מדיני חברות, ובתי המשפט עושים בו שימוש כאשר הם מבחינים כי בהקפאת ההליכים כנגד חברה קיים סיכוי להצילה מהליכי חדלות פירעון.

במקרים כאלה יכולה החברה באמצעות בעלי המניות ו/או בעל עניין אחר להגיש בקשה להקפאת הליכים ובכך לנסות ולהציל את עיסוקי החברה מקריסה.

השימוש בהליכי הקפאת הליכים נעשה על ידי החברות הגדולות ביותר עד לקטנות יותר, שכן הוא מאפשר הקפאה של כל התביעות ו/או גביית הכספים שנעשים כנגד החברה.

במקביל החברה ממשיכה לעסוק כרגיל ולהרוויח כספים, ולבסוף יכולה להגיע להסדרים מול נושיה.

מטרת הליך הקפאת הליכים

מטרתו העיקרית של הקפאת הליכים היא להביא לשיקום כלכלי של החברה, על מנת שלא תיסגר, ובכך היא תוכל לפדות את חובותיה (אפילו באופן חלקי), ולהמשיך ולשלם את משכורתם של העובדים בתאגיד.

קיים אינטרס כלכלי מדיני באישור הקפאת הליכים לתאגיד, שכן הקפאת ההליכים מוצלחת משרתת את כל הסובבים – הנושים מקבלים את כספם, החברה איננה סוגרת את שעריה, העובדים בחברה ממשיכים לעבוד, הלקוחות ממשיכים לקבל שירות/סחורה והספקים ויבואנים ממשיכים גם הם להרוויח כסף.

ביצוע הליך הקפאת הליכים

1. הבקשה צריכה להיות מוגשת עם הסבר מעמיק ואסטרטגיה עסקית-כלכלית טובה, שתבטיח את שיקום החברה.
   הדבר יכול לבוא בצורה של השקעה נוספת של בעלי המניות בחברה ו/או בכניסה של משקיע/שותף חדש בחברה, שישקיע כספים ויגרום לשיקומה
2. הבקשה חייבת לכלול תוכנית הצעת הסדר סבירה והגיונית.
3. המצב הכלכלי במשק העדכני להגשת הבקשה.

פרמטרים המשפיעים על קבלת הבקשה

קבלת הבקשה  מותנית במספר גורמים:

1. כמות העובדים המצויים בחברה. כאשר נתון מספר עובדים גדול, בית המשפט איננו מעוניין בסגירת החברה שכן המשמעויות הנלוות היא פיטורים והכנסתם למעגל האבטלה ולבסוף פגיעה במשפחות העובדים.
2. הסכמת הנושים הינה קריטית ביותר. אי הסכמה אפילו של נושה אחד עלולה להוות בעיה גדולה ולגרום לאי קבלת ההליך (קיימת חשיבות לערכו וגודלו של הנושה מתוך סך כולל של הנשייה).
3. צעדיי הייעול וההבראה, תחזית הרווח וההפסדים הצפויים והתזרים המזומנים צריכים להיות קונקרטים ומשמעותיים, כאלה עם עתיד שיקומי.
4. המשקיע בחברה בעת הזו צריך לשמש כיותר מסוגר החובות, ואכן להיות אחד שמסוגל לנהל את החברה בהמשך.
5. יצירת רווח בטווח הארוך. בית המשפט יבדוק אם אכן הקפאת הליכים תגרום לשיקומה הכלכלי של החברה או שרק תחמיר את המצב הקיים.

מרגע קבלת צו לפתיחת הליכים נעצרים כל הליכי הגבייה כנגד החייב, ועל מנת לפעול כנגד החייב יש לעבור את שערי בית המשפט האמון על פשיטת הרגל של החייב.

לעיון נוסף בסעיף 41 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002 לחץ כאן.
למאמר בעניין מחיקת חובות לבנקים לחץ כאן.

השאירו פרטים לייעוץ ראשוני ללא עלות

נושאים בפשיטת רגל