אינספור מדריכים נכתבו, תוכניות טלווזיה שודרו, קואצ'רים שהבטיחו – אבל מה קורה בקצה? האם הדברים אכן מתקיימים, והאם שאלת "איך סוגרים חובות" אכן הופכת למציאותית?
חייבים רבים מנסים לקחת הלוואה גדולה על מנת לסגור חוב אחר, לקצץ באורח החיים הכספי שלהם, ללוות כספים מהמשפחה ו/או מחברים.
לעיתים קרובות כל הצעדים הללו לא מספיקים, או שלא עוזרים בכלל, ואז חייבים פונים לקבלת ייצוג משפטי.
באופן אישי, אני ממליץ לפנות לייעוץ משפטי עוד מתחילת המצב. טיפול משפטי נכון ויעיל יכול לחסוך כספים רבים ובניית אסטרטגיה נכונה יכולה לחסוך ולקצר פעולות נפשיות ומשפטיות מורכבות.
להלן שישה אופציות עיקריות העומדות לרשותכם:
בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות הפירעון ושיקום כלכלי.
חוק זה שינה את כללי המשחק בעולם פשיטות רגל – המדינה מפסיקה לראות בחייבים כ"חייבים", ופועלת על מנת להחזיר במהירות האפשרית את החייב אל מעגל הכלכלה הישראלי, כאשר המטרה העיקרית היא להביא את החובות לסיומם.
בעזרת הליך זה יתבצע עיכוב הליכים – עיכוב של כל ההליכים בהוצאה לפועל ותביעות כנגד החייב.
בתום תקופה של 4 שנים, בה החייב עמד בצו התשלומים, הוא יקבל הפטר מחובותיו ("מחיקת חובות" בשמו העממי והלא משפטי).
* יש לציין כי צווי הפטר אינם חלים על קנסות למיניהם, חובות שנוצרו במרמה, וחוב המזונות.
משא ומתן עם הנושים היא אופציה משמעותית מאוד העומדת על הפרק. במקרים רבים הנושים יעדיפו לקבל חלק מסכום החוב מאשר לא לקבל בכלל.
בעזרת עורך דין המתמחה ומנוסה בתחום זה יהיה ניתן להפחית מסכום החוב בעשרות אחוזים, לעיתים אפילו מעל לכ- 50%.
ההסכם דורש התחייבות מצד החייב לעמוד בצו התשלומים (או במקרים אחרים לשלם את כל החוב בבת אחת, בהתאם להסכם שנחתם).
הסדר נושים מתרחש בתוך כותלי בית המשפט או ההוצאה לפועל.
במקרים מסוימים ובהסכמת הנושים, תתבצע הסדרת חובות בכפוף לאישור הסמכות המשפטית שמונתה לפקח על ההליך – הנושים בעצם מסכימים להסכם פשרה שמיטיב עם החייב, ומרבית החובות יוסדרו.
במקרים של חובות מרובים ומספר רב של תיקים בהוצאה לפועל, יש להגיש בקשה לאיחוד תיקים.
איחוד התיקים הינו מצב שבו מערכת ההוצאה לפועל "מחברת" את כל התיקים ביחד, וגורמת למצב שהחוב יהיה אחד ולא מספר חובות קטנים. כאשר החייב יפרע את חובו, הוא מצידו יחזיר סכום כולל ומערכת ההוצאה לפועל תבצע את החלוקה לנושים.
ככה יווצר מצב של סדר שיקל על החייב לפרוע את חובותיו.
הליך זה כבר אינו רלוונטי בשל השינויים שחלו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הגשת בקשה לקבלת צו תשלומים הינה חשובה מאוד.
כאשר תיק נפתח בהוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל יקבע מה יהיה סכום ההחזר החודשי של החייב על פי נתונים יבשים (כגון: סכום חובותיו, משכורתו ועוד).
במקרים רבים צו התשלומים איננו תואם את יכולתו האמיתית של החייב, ובמקרה כזה ניתן להגיש וצריך להגיש בקשה לתיקון העיוות.
כחלק מהליך זה יתבקש החייב לחתום על טופס ויתור סודיות, וכן תתבצע חקירת יכולת – על מנת לקבוע את יכולתו של החייב לפרוע את התשלומים.
חייב מוגבל באמצעים הינו חייב שאין ביכולתו להחזיר את חובותיו, וכתוצאה מכך צו התשלומים שיוטל עליו יהיה נמוך מאוד.
מן הסתם, לא כל חייב יקרא כחייב מוגבל באמצעים, וקיימות דרישות שונות ופרמטרים שיש לעמוד בהם.
בנוסף, יתכן כי רשם ההוצאה לפועל יסבור שיש לבצע קודם חקירת יכולת על מנת לוודא את מצבו הכלכלי של החייב.
כפי שצוין לעיל, קיימות מספר אופציות להתנהלות משפטית שניתן לבצע על מנת להוריד את עול החובות, ואכן לסגור אותם.
יש להתאזר בסבלנות רבה, שכן הליכים אילו דורשים בדרך כלל זמן רב ובירוקרטיה רבה.
יש לשים לב שכל חוב הינו דורש התייחסות שונה, ואין לפתוח בהליכי פשיטת רגל או לבצע הליכים משמעותיים בלי חשיבה מתוכננת ואסטרטגיה שמנוהלת היטב.
על מנת להגיע לתוצאות טובות והפטרי חובות יש לעמוד בצו התשלומים ללא איחורים, ולטפל בנידון במהירות האפשרית ולא להזניח את החובות.
שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בהוצאה לפועל ומחיקת חובות הינה הכרחית לאין שיעור.
ועורך דין מנוסה יכיר את החוק, ובכך יבחין וידע כיצד לטפל בכל תיק בדרך הטובה והיעילה ביותר, ויביא לתוצאות הטובות ביותר, תוך כדי הכרה של הדרישות של הגופים השונים.
עורך דין אשר לא מתמחה בתחום ספציפי זה עלול לגרום לטעויות, לגרום להליכים להיות לא מקצועיים ויותר איטיים ובעיקר – לתוצאות פחות טובות.
תיקון BDI שלילי - חוק נותני אשראי
לקוחת משרד עו"ד דן מור זכתה בתיקון נתוניה הפיננסים במערכות בנק ישראל ותיקון ציונה הפיננסי במדד ה-BDI, המאפשר לה קבלת הלוואות לפי הדין